בן אמל וקידה, נולד ב־19 בפברואר 1946 בכפר דלית-אל-כרמל למשפחה מכובדת ומוערכת. אביו שימש כמזכיר מועצת פועלי דלית-אל-כרמל ועוספיה וכראש מדור החיילים הדרוזים בוועד הפועל של ההסתדרות.

לוטפי החל את לימודיו בבית הספר היסודי בכפרו, ובהמשך השלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר העירוני א' בחיפה. הוא היה חבר פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד" ושימש כראש שבט בתנועת הצופים הדרוזים. בנוסף לפעילותו הציבורית, היה חובב ספורט נלהב, שיחק כדורגל, אהב לצפות במשחקים לאומיים ועסק באיסוף תמונות ממאורעות היסטוריים. הוא היה צעיר חברותי, אהוב על סביבתו, שניהל שיחות מעמיקות במיוחד בנושאים הקשורים לעדה הדרוזית.

לוטפי גויס לצה"ל בנובמבר 1963, עבר קורס מפקדי כיתה והוסמך בדרגת סמל. במאי 1966 התגייס לשירות קבע, סיים קורס רב-סמלים והוצב כסגן מפקד מחלקה. מפקדיו תיארו אותו כ"עובד במרץ וברצון, אחראי, ממלא כל משימה על הצד הטוב ביותר, ולשביעות רצון מלאה של מפקדיו". דמותו המרשימה, גישתו המקצועית וכישרונו האנושי הפכו אותו לאחד מהחיילים האהובים ביחידה.

ביום 7 במאי 1969, עם תום שירותו, עמד לוטפי לשוב לביתו. אך באותו בוקר שמע על יציאה למרדף אחר מחבלים, והחליט להצטרף לחבריו – דוחה את שחרורו. במהלך הפעולה, שבה חוסלו ארבעה מחבלים, נפל לוטפי בקרב.

הידיעה על נפילתו הכתה גלים של צער בעדה הדרוזית וברחבי הארץ כולה. מאות מכתבי תנחומים ומברקים זרמו אל בית המשפחה – ביניהם מכתבים מראשי המדינה: סגן ראש הממשלה יגאל אלון, שר העבודה יוסף אלמוגי, שר התיירות משה קול, מזכ"ל ההסתדרות אהרון בקר ואחרים. לווייתו נערכה למחרת בבית העלמין הצבאי בעוספיה, בהשתתפות שר הביטחון משה דיין, חברי כנסת, מפקדים בצה"ל, נכבדי העדה, חברים לנשק ואישי ציבור רבים. שר הביטחון נשא דברים ואמר בין השאר:

"רב-סמל לוטפי נסר-אל-דין חירף את נפשו הגיבורה בקרב עם מחבלים שניסו לחדור אל לב הארץ. חיילים דרוזים כמו לוטפי מגנים על גבולותינו בכל החזיתות, ובאומץ לבם הם מקריבים את חייהם למען מדינת ישראל. העדה הדרוזית קטנה במספרה – אך גדולה ברוחה. הממשלה מרכינה את ראשה, וצה"ל מוריד את דגלו בגאון וביגון לזכרו של הגיבור לוטפי נסר-אל-דין".

בדברי הספד נשא דברים גם חבר הכנסת הדרוזי שיח' ג'בר מועדי, מפקד יחידת המיעוטים ונציג העדה הדרוזית.

לזכרו של לוטפי נערכו טקסי הנצחה רבים. בטקס מיוחד שערכה המחלקה הערבית במלאות 40 לנפילתו, הוכרז כי בית ההסתדרות בדלית-אל-כרמל ייקרא על שמו. מפעל "גיבור" החליט לקרוא על שמו את הבניין החדש שייבנה בכפר. בבית הספר "ירושלים" בבת ים נטעו תלמידים 23 עצים להנצחתו והקדישו פינה לזכרו. אלבום זיכרון מיוחד שהכינו תלמידי בית הספר הוענק למשפחתו. שמו הונצח גם בספר "ברית דמים" המתעד את סיפורם של הדרוזים שנפלו במערכות ישראל.